<h1>אבודרהם סדר תפילות השבת</h1>
<h2>דף מג.</h2>
ענין סברי מרנן רבו בו הטעמים, יש אומרים שהטעם על שם דאמרינן בסנהדרין בפרק נגמר הדין, היו מוציאין אותו לסקלו, והיו משקין אותו כוס של יין חי בקורטי לבונה, כדי שתטרף דעתו עליו, פירוש ולא ירגיש בענין הסקילה, ויש רמז לזה היין מן הפסוק, שנאמר (עמוס ב', ח') ויין ענושים ישתו. פירוש, יין של אותם שעונשין אותם בדין ישתו. על כן אומר סברי רבנן, כלומר, היש בדעת מורי ורבותי שזה הכוס לחיים ולא למות. לברכה ולא לקללה, ולא יהיה כאותו שנגמר דינו, והם עונין לחיי, לחיים יהיה ולא למות, עוד שמעתי טעם אחר, ואתיא כמאן דאמר (ברכות מ', א') עץ שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה, ולפיכך נקנסה עליו מיתה, ולכן הוא אומר סברי מרנן, היש בדעתכם שזה הכוס הוא לחיים, ולא למות, כאותו של אדם הראשון, והם עונים לחיי, לחיים יהיה, ולא למות. ויש אומרים טעם אחר, על שם דאמרינן בפרק כיצד מברכין (שם מ"ג, א') בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו, לפי שאין בית הבליעה פנוי, ועכשיו שבית הבליעה פנוי הוא אומר היש בדעתכם רבותי לשמוע הברכה, ולכוון דעתכם לצאת בה ידי חובה, והן עונין לחיי, בלשון תלמוד רצה לומר הן. וזהו הנכון שבכולם. גם יתכן לומר שהוא נוטל רשות מן היושבים אם ישתה תחלה, וכך הוא הפירוש, סברי מרנן, כלומר, ברשותכן ובדעתכם רבותי שאברך בורא פרי הגפן, ואשתה תחילה, והן עונין לחיי כלומר הן שתה תחילה.
<h2>דף ע.</h2>
ענין סברי מרנן רבו בו הטעמים, יש אומרים שהטעם על שם דאמרינן בסנהדרין בפרק נגמר הדין, היו מוציאין אותו לסקלו, והיו משקין אותו כוס של יין חי בקורטי לבונה, כדי שתטרף דעתו עליו, פירוש ולא ירגיש בענין הסקילה, ויש רמז לזה היין מן הפסוק, שנאמר (עמוס ב', ח') ויין ענושים ישתו. פירוש, יין של אותם שעונשין אותם בדין ישתו. על כן אומר סברי רבנן, כלומר, היש בדעת מורי ורבותי שזה הכוס לחיים ולא למות. לברכה ולא לקללה, ולא יהיה כאותו שנגמר דינו, והם עונין לחיי, לחיים יהיה ולא למות, עוד שמעתי טעם אחר, ואתיא כמאן דאמר (ברכות מ', א') עץ שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה, ולפיכך נקנסה עליו מיתה, ולכן הוא אומר סברי מרנן, היש בדעתכם שזה הכוס הוא לחיים, ולא למות, כאותו של אדם הראשון, והם עונים לחיי, לחיים יהיה, ולא למות. ויש אומרים טעם אחר, על שם דאמרינן בפרק כיצד מברכין (שם מ"ג, א') בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו, לפי שאין בית הבליעה פנוי, ועכשיו שבית הבליעה פנוי הוא אומר היש בדעתכם רבותי לשמוע הברכה, ולכוון דעתכם לצאת בה ידי חובה, והן עונין לחיי, בלשון תלמוד רצה לומר הן. וזהו הנכון שבכולם. גם יתכן לומר שהוא נוטל רשות מן היושבים אם ישתה תחלה, וכך הוא הפירוש, סברי מרנן, כלומר, ברשותכן ובדעתכם רבותי שאברך בורא פרי הגפן, ואשתה תחילה, והן עונין לחיי כלומר הן שתה תחילה.
